בכל משחק מגיע הרגע שבו השחקנים מפסיקים להיות אוסף שמות והופכים לקהילה. זה קורה לפני שיש דגלים רשמיים או תחרויות גדולות. זה מתחיל כשמישהו עונה לשאלה בסיסית בלי לגלגל עיניים, וכשמדריך חדש נכתב משום שעוד שחקן נתקע באותו מקום.
בכתר הצללים אנחנו רוצים לשמור מקום גם לתחרות וגם לעזרה. אפשר להתווכח על בניית דמות, לנסות להוכיח שהמסלול שלכם טוב יותר ולהילחם על כל נקודת נזק — בלי להפוך את הוויכוח להתקפה על השחקן שמאחורי הדמות.
מחלקות המלאכים, הפורום והפעילויות נועדו לתת למסגרת הזאת אנשים אחראים. הן לא מחליפות את הקהילה; הן עוזרות לה להישאר פתוחה, מסודרת והוגנת כשמספר הקולות גדל.
עד שמערכת השבטים המלאה תפורסם, אפשר להתחיל מן הדבר הפשוט: לשתף מדריך, לדווח על בעיה בצורה ברורה ולהזמין שחקן חדש לקרב ידידותי. הדגל יכול לחכות. האנשים שמתחתיו חשובים יותר.
